#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נתקלקל העירוב ובא לחזור ולתקנו, האם צריך להודיעו?	"אע&quot;פ שחוזר ונוטל משלהם א&quot;צ להודיעו אם חוזר ומערב ממין הראשון [ואע&quot;פ שהט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) משמע דעדיין צריך דעת הבני בית, הקשה עליו היד אפרים, ותי&#x27; הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דהט&quot;ז מיירי באופן שצריך ידיעתו כגון שבא לערב מתחילה או כלה בשני מינים (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואפילו)], ואפי&#x27; אם מערב ממין שני א&quot;צ להודיעו אם לא כלה הראשון [דקיי&quot;ל כתירוץ שני בגמ&#x27; דכלה שאני] דמוקמינן אחזקתיה דניחא ליה להעירוב כמו שהיה מעיקרא אפי&#x27; בב&#x27; חצרות (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;), ומיירי כגון שנתקלקלה קודם שנכנסה שבת ראשונה (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), עי&#x27; לקמן סע&#x27; ד&#x27;"	סימן שסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הציור דב&#x27; מינים בפת?"	"כתב הגר&quot;ז כגון פת חטין ופת שעורין (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {ואע&quot;פ שכתבנו לעיל דליכא איבה אם אחד נותן פת חטין והשני נותן פת שעורין, אבל לגבי פרוסה ושלימה יש איבה אע&quot;פ שהוא נחשב כמין אחד, וצ&quot;ב קצת, ועוד אשכחן לגבי חשיבות בקדימה בברכות דפרוסה פת חטין קודמת לשלם פת שעורין}"	סימן שסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ביתו פתוח 1) לב&#x27; חצרות 2) לחצר אחד?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-2196e0a843c00e6340930c520c563457a4b93903.jpg"">"	סימן שסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ניתוספו דיורים 1) בב&#x27; חצרות 2) בחצר אחד?"	"1) כשמערב משלהם בודאי צריך להודיעם דשמא אינו חפץ לערב בחצר זו אלא בחצר אחרת, ואם מערב משלו ולזכות להם המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דג&quot;כ צריך להודיעו אבל הביא שרבינו יהונתן ורבינו ירוחם (וכן מבואר מרש&quot;י) ס&quot;ל דא&quot;צ להודיעו, וביארו המחה&quot;ש והיד אפרים דפליגי בסברת המגיד משנה (מובא בב&quot;י) אם אמרינן דלדידן לעולם הוי זכות לו דקיי&quot;ל דבית אחד יכול לערב לב&#x27; חצרות או דלמא אינו זכות לו דאוושי ליה אינשי דב&#x27; חצרות [והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) סותם להחמיר כהמג&quot;א, ואח&quot;כ הביא יש מקילין כרבינו יהונתן, ועי&#x27; בערוה&quot;ש לקמן (סי&#x27; שצ&quot;ב סע&#x27; ט&quot;ו) דג&quot;כ משמע להחמיר] 2) בודאי יכול לזכות להם משלו בלא ידיעתם, אבל אם רוצה ליקח משלהם יש בזה מח&#x27; אחרונים, המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דצריך להודיעם והב&quot;ח מקיל (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; שס&quot;ז ד&quot;ה אבל), והכריע הביה&quot;ל (לעיל סי&#x27; שס&quot;ז ד&quot;ה ויש) להקל ליקח עירובו בלא ידיעתו דוקא כשהוא אוסר וגם רגיל לערב {וא&quot;כ בניתוספו דיורין דלא היו רגילין לערב מתחילה אין ליקח עירובם בלא ידיעתם}"	סימן שסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור עירובי חצרות?	"צריך כשיעור גרוגרות לכל אחד [דזהו השיעור הוצאה בשבת (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ג)], ואם הם יותר מי&quot;ח אנשים א&quot;צ יותר מי&quot;ח גרוגרות [לפי החיי&quot;א (כלל ע&quot;ב סע&#x27; ח&#x27;) צריך גרוגרת לכל בית ובית, וע&quot;ע בכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;ד) דמדייק דצריך גרוגרת לכל אדם]"	סימן שסח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה י&quot;ח גרוגרות?	"הרמב&quot;ם כתב ששיעורו ו&#x27; ביצים [בקליפתן (תוספת שבת ס&quot;ק ו&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ובזה מיישב קושיית המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דמעורר דצ&quot;ל דגרוגרת קטן מכזית דפשוט דכזית הוא חצי ביצה, והמחה&quot;ש הביא ממג&quot;א לקמן (סי&#x27; תפ&quot;ו) דהקשה מגמ&#x27; שבת (צ&quot;א ע&quot;א) דמבואר דגרוגרת גדול מכזית, ועל זה בא התוספת שבת ליישב דהכא מיירי בששה ביצים עם קליפתן והא דאמרינן דכזית הוא חצי ביצה היינו ביצה בלא קליפתן {ולפי&quot;ז נמצאת דהקליפה היא כשליש הביצה, ועי&#x27; בש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; פ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ד) דרצה לפרש בדעת הירושלמי דביצה עם קליפתה בטל במ&quot;ה, וזהו הששים שלה, וזהו מעט פחות משליש, אבל בצירוף הערוה&quot;ש בסמוך ניחא}, ומוסיף הערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) לפרש דמבואר במשניות כלים (פי&quot;ז) דיש ג&#x27; סוגי ביצים וגם ג&#x27; סוגי גרוגרות, והשיעור ב&#x27; סעודות קמיירי בביצים גדולים והי&quot;ח גרוגרות מיירי בקטנות, והא דאמרינן דגרוגרות גדול מכזית מיירי בגרוגרת גדולה], והטור לקמן (סי&#x27; ת&quot;ט) כתב ששיעורו ח&#x27; ביצים [אכן, כתבו הב&quot;י (לקמן סי&#x27; ת&quot;ט) והגר&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) שהוא ט&quot;ס וצ&quot;ל שני שלישין מח&#x27; ביצים והיינו כחמשה ביצים ושליש], והשו&quot;ע הביא השתי דעות, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דנכון לכתחילה להחמיר כח&#x27; ביצים [דהב&quot;ח לקמן (סי&#x27; ת&quot;ט) מקיים הגירסא וגרוגרות גדול מכזית וא&quot;כ ראוי להיות כט&#x27; ביצים אלא שלענין עירוב הקילו בח&#x27; ביצים (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)] אבל בדיעבד די בו&#x27; ביצים, והחזו&quot;א (סי&#x27; ק&#x27; ס&quot;ק ו&#x27;) חושש לנתקטנו הביצים ולכתחילה צריך כי&quot;ח ביצים."	סימן שסח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתמעט שיעורו 1) קודם שבת 2) באמצע השבת 3) אחר שבת ראשונה קודם שבת שניה [וכגון שנתערב להרבה שבתות]?	"1) הוי כתחילת עירוב וצריך לתקנו, וכל זמן שלא כלה לגמרי א&quot;צ להודיעו וכמ&quot;ש לעיל בסע&#x27; א&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) 2) כשר לגמרי דא&quot;צ עירוב אלא לבין השמשות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) {ואפי&#x27; אם דעתו היתה לאוכלה בשבת כשר, ואינו דומה למחיצות בין הישראל לגוים דאמרינן לעיל (סי&#x27; שס&quot;ה סע&#x27; ז&#x27; ברמ&quot;א) דאם עומד לסתור לא מהני דהתם היתרא הוא משום הואיל והותרה הותרה וזהו דוקא כשאינו עומד ליפול אבל הכא א&quot;צ העירוב להיות קיים אלא לבין השמשות (עם ר&quot;י באק)} 3) תנן במתני&#x27; דא&quot;צ שיעור אלא לשבת ראשונה אבל אח&quot;כ סגי במשהו [אם זיכה לכולם סגי במשהו מכולו אבל אם כל אחד נתן ככרו צריך משהו מכל ככר וככר (חזו&quot;א סי&#x27; ק&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)], אמנם יש מח&#x27; ראשונים אם זהו בעירוב חצרות ממש או רק בעירוב חצרות שעשה כדי שלא תשכח התינוקות דגם עשה שיתופי מבואות, רש&quot;י (עירובין פ&#x27; ע&quot;ב) ס&quot;ל דהוא רק כשעשהו כדי שלא תשכח התינוקות וגם עשה שיתופי מבואות, אבל תוס&#x27; (עירובין מ&quot;ו ע&quot;ב) והטור והרשב&quot;א ס&quot;ל דאפי&#x27; בעירובי חצרות לחוד כשר אם נשאר משהו, ולהלכה המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מחמיר כרש&quot;י, והשו&quot;ע מקיל כרוב ראשונים, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז, ביה&quot;ל ד&quot;ה אף) דלכתחילה יש להחמיר כרש&quot;י אבל בשעת הדחק יש להקל [והט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) כתב עוד טעם שלא לסמוך על עירוב שנתמעט דשמא יתוספו דיורין ולהם בודאי לא מהני, והט&quot;ז עצמו מקיל אם זיכה להם מתחילה אבל כבר השיגו עליו שאר אחרונים דלא נחשב להם כאילו התחילו להשתמש בהעירוב עד שדרים בעיר הזאת שבת אחת (ביה&quot;ל שם)] [והערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) הביא דהרמב&quot;ם משמע דס&quot;ל דהת&quot;ק חולק על ר&#x27; יוסי ופסק כת&quot;ק ולית ליה קולה דשיריים כל שהוא בכלל]"	סימן שסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש שיעור בשיריים כל שהוא?	"חידש הערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) דצריך עכ&quot;פ כזית, ומדייק מירושלמי דצריך כשני שליש של העירוב {אבל כפשוטו סגי במשהו}"	סימן שסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשבר הפת שלימה 1) קודם שבת 2) באמצע השבת 3) לאחר שבת ראשונה קודם שבת שניה?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מהרי&quot;ל דמקיל כיון שבשעת הנחה היה שלם [ותו לא שייך איבה לאחר הנחה (רשב&quot;א דף פ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)], והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) מדייק מא&quot;ר וט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דאם יש שהות קודם בין השמשות יש להניח פת שלם, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) דצריך להיות שלימה בשעת כניסת השבת [ויש עוד שיטת מהר&quot;ם מינץ (מובא במג&quot;א שם) דמחמיר אפי&#x27; אם נשבר אחר שבת אבל המג&quot;א חולק עליו ואינו מוזכר במ&quot;ב] 2) פשוט דמהני לאותה שבת 3) המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא המהר&quot;ם מינץ דמחמיר אפי&#x27; לשבת אחרת {והא דאמרינן דמהני עירוב שנשאר משהו צ&quot;ל דמיירי כשנתמעט סמוך לבין השמשות ולא היה שהות להניח שם פת שלם א&quot;נ המשהו הוא פת שלם}, אבל המג&quot;א דחה שיטה זו, וכן הוא פשטות המחבר דאפי&#x27; אם נחסר באמצע השבוע מהני לעוד שבתות"	סימן שסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתעפש העירוב?	הוי כאילו כלה לגמרי וצריך לערב מחדש [וה&quot;ה אם התליע בתולעים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)]	סימן שסח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא בשבת שהעירוב נתעפש ואינו יודע אם היה קיים מערב שבת?	"מחזקינן דהיה קיים מבעוד יום אלא אם ניכר שהיה מתקלקל מבעוד יום (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז) [וכעין זה מצינו לעיל (סי&#x27; שס&quot;ה סע&#x27; ז&#x27;) כשנפלו המחיצות בין הישראלים וגוים]"	סימן שסח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין לערב במצות?	"שאינה ממהרת להתעפש, וגם יכול לקיימה לכל השנה אפי&#x27; בפסח (רמ&quot;א) [וראוי אפי&#x27; בערב פסח שחל בשבת שראוין לקטנים שאינם מבינים סיפור יציאת מצרים (רמ&quot;א לקמן סי&#x27; תע&quot;א סע&#x27; ב&#x27;, דובב מישרים ח&quot;א סי&#x27; קל&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;)]"	סימן שסח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לערב פעם אחת בשנה או כל ערב שבת?	"כתב הרמ&quot;א דעדיף לערב פעם אחת בשנה כדי שלא תשכח לערב, אבל הט&quot;ז (ס&quot;&#x27;ק ד&#x27;) חולק עליו וס&quot;ל דעדיף לערב בכל ערב שבת דרוב פעמים העירוב מתעפש מאורך הזמן, ועל צד היותר טוב מייעץ לזכות לכל הקהילה בכל ערב שבת ובזה אין חשש אם יתקלקל העירוב שבביהכ&quot;נ אבל לא יברך על שלו כיון שיש עירוב כבר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א, ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; י&quot;ד ד&quot;ה מברך) [והלבושי שרד מציין לתשובת חכ&quot;צ (סי&#x27; קי&quot;ב) דס&quot;ל דאינו יכול לעשות ב&#x27; עירובין, אכן המ&quot;ב הביא הט&quot;ז וגם הביא החכ&quot;צ (עי&#x27; מ&quot;ב לעיל סי&#x27; שס&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ג) וצ&quot;ל דכשכוונתו רק אם נתקלקל העירוב העיקר הוי כאילו עשה עירוב בתנאי ואינו נחשב כאילו עושה ב&#x27; עירובין, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) דהוי עירוב על תנאי {ולולי דמסתפינא אמינא דהמ&quot;ב לא ראה החכ&quot;צ בפנים [דרק הביא השע&quot;ת בשם חכ&quot;צ] וס&quot;ל דהחכ&quot;צ מיירי כשחולק עירובו בין הבתי כנסיות לאחר שגבה העירוב ועל כן פשוט הוא דלא מהני אבל היכא דמזכה כל עירוב לכל העיר מהני אפי&#x27; בב&#x27; מקומות וכמו שכתב המקור ברוך הקטן והחזו&quot;א, וכן משמע קצת מהמשך דברי המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ג) דמיירי כשמניח חצי העירוב בבית זה וחציו בבית אחר ואח&quot;כ הביא החכם צבי}"	סימן שסח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא מצוה לאכול העירוב?	אמרינן הואיל ואיתעביד בו מצוה אחת יתעבד ביה מצוה אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)	סימן שסח סעיף ה		
